Daf 88a
אֶלָּא אָמַר רָבָא אֲנִי וַאֲרִי שֶׁבַּחֲבוּרָה תַּרְגֵּימְנוּהָ וּמַנּוּ רַבִּי זֵירָא הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן כְּגוֹן שֶׁנְּטָלָהּ לָמוֹד בָּהּ לַאֲחֵרִים
כְּגוֹן שֶׁנְּטָלָהּ לָמוֹד בָּהּ וְכִדְרַבָּה דְּאָמַר רַבָּה הִכִּישָׁהּ נִתְחַיֵּיב בָּהּ
אֵימוֹר דְּאָמַר רַבָּה בְּבַעֲלֵי חַיִּים דְּאַנְקְטִינְהוּ נִיגְרָא בָּרָיָיתָא כִּי הַאי גַּוְנָא מִי אָמַר
וּבְשׁוֹאֵל שֶׁלֹּא מִדַּעַת קָא מִיפַּלְגִי מָר סָבַר שׁוֹאֵל הָוֵי וּמָר סָבַר גַּזְלָן הָוֵי
Tossefoth (non traduit)
מר סבר גזלן הוי. וחייב להחזירה ליד הבעלים תימה הא תנן בהגוזל בתרא (ב''ק דף קיח.) גבי הגונב טלה מן העדר ולא ידעו בעלים לא בגניבתו ולא בחזירתו ומנו הצאן והיא שלמה פטור וא''ר יוחנן לדעת מנין פוטר שלא לדעת אפילו מנין לא צריך א''כ ה''נ הכא אף על גב דגזלן הוי כשהחזירה ליד התינוק שלקחה הימנו יהיה פטור אומר ר''י שאני התם דמחזירה למקום המשתמר אבל הכא מאבדה בידים שמוסרה ליד התינוק כדאמרי' לעיל דאבידה מדעת היא:
גּוּפָא אָמַר שְׁמוּאֵל הַנּוֹטֵל כְּלִי מִן הָאוּמָּן לְבַקְּרוֹ וְנֶאֱנַס בְּיָדוֹ חַיָּיב וְהָנֵי מִילֵּי הוּא דְּקַיְצִי דְּמֵיהּ
הַהוּא גַּבְרָא דְּעָל לְבֵי טַבָּחָא אַגְבַּהּ אַטְמָא דְבִישְׂרָא בַּהֲדֵי דְּקָא אַגְבַּהּ אֲתָא פָּרָשָׁא מִרְמֵא מִינֵּיהּ אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב יֵימַר חַיְּיבֵיהּ לְשַׁלּוֹמֵי דְּמָיהּ וְהָנֵי מִילֵּי הוּא דְּקַיְצִי דְּמָיהּ
הַהוּא גַּבְרָא דְּאַיְיתִי קָארֵי לְפוּם נַהֲרָא אֲתוֹ כּוּלֵּי עָלְמָא שְׁקוּל קָרָא קָרָא אֲמַר לְהוּ הֲרֵי הֵן מוּקְדָּשִׁין לַשָּׁמַיִם
אֲתוֹ לְקַמֵּיהּ דְּרַב כָּהֲנָא אֲמַר לְהוּ אֵין אָדָם מַקְדִּישׁ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ וְהָנֵי מִילֵּי הוּא דְּקַיְצִי דְּמַיְיהוּ אֲבָל לָא קַיְצִי דְּמַיְיהוּ בִּרְשׁוּת מָרַיְיהוּ קָיְימִי וְשַׁפִּיר אַקְדֵּישׁ
תָּנוּ רַבָּנַן הַלּוֹקֵחַ יָרָק מִן הַשּׁוּק וּבֵירַר וְהִנִּיחַ אֲפִילּוּ כָּל הַיּוֹם כּוּלּוֹ לֹא קָנָה וְלֹא נִתְחַיֵּיב בְּמַעֲשֵׂר
גָּמַר בְּלִבּוֹ לִקְנוֹתוֹ קָנָה וְנִתְחַיֵּיב בְּמַעֲשֵׂר לְהַחְזִירוֹ אִי אֶפְשָׁר שֶׁכְּבָר נִתְחַיֵּיב בְּמַעֲשֵׂר וּלְעַשְּׂרוֹ אִי אֶפְשָׁר שֶׁכְּבָר מַפְחִיתָן בְּדָמִים הָא כֵּיצַד מְעַשְּׂרוֹ וְנוֹתֵן לוֹ דְּמֵי מַעֲשֵׂר
Tossefoth (non traduit)
לעשרו אי אפשר מפני כו'. במעשר ראשון ובמעשר עני אינו מפחיתו דבדמאי מעשרן והן שלו אלא מפחיתו במעשר שני שחייב לאכלו בירושלים ובתרומת מעשר דנותנו לכהן כדאמרי' בפרק בתרא דסוטה (דף מח.):
אַטּוּ מִשּׁוּם דְּגָמַר בְּלִבּוֹ לִקְנוֹת קָנָה וְנִתְחַיֵּיב בְּמַעֲשֵׂר אָמַר רַב הוֹשַׁעְיָא הָכָא בִּירֵא שָׁמַיִם עָסְקִינַן כְּגוֹן רַב סָפְרָא דְּקַיֵּים בְּנַפְשֵׁיהּ וְדֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ:
Tossefoth (non traduit)
בירא שמים עסקינן כגון רב ספרא כו'. ואם תאמר כשגמר בלבו לקנות היאך מחזיר וי''ל דמחזיר מדעת המוכר:
מַתְנִי' הַסִּיטוֹן מְקַנֵּחַ מִדּוֹתָיו אֶחָד לִשְׁלשִׁים יוֹם וּבַעַל הַבַּיִת אֶחָד לִשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר חִילּוּף הַדְּבָרִים
חֶנְווֹנִי מְקַנֵּחַ מִדּוֹתָיו פַּעֲמַיִם בְּשַׁבָּת וּמְמַחֶה מִשְׁקְלוֹתָיו פַּעַם אַחַת בְּשַׁבָּת וּמְקַנֵּח מֹאזְנַיִם עַל כָּל מִשְׁקָל וּמִשְׁקָל אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּלַח אֲבָל בְּיָבֵשׁ אֵינוֹ צָרִיךְ
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source